מתחילים מהתמונה
הטעות הכי נפוצה היא לבחור מסגרת שמתאימה לספה. הספה תתחלף, והתמונה תישאר. לכן קודם מסתכלים על העבודה עצמה: מה הצבעים הבולטים בה, האם היא עדינה או חזקה, ישנה או עכשווית. רק אחרי שיש כיוון שמתאים לתמונה, בודקים שהוא מסתדר גם עם החדר.
צבע המסגרת
יש שלוש דרכים שכמעט תמיד עובדות:
- גוון מתוך התמונה. לא הצבע הדומיננטי, אלא צבע משני – למשל החום של עץ בתמונת נוף, או הכחול הכהה של צל. המסגרת "ממשיכה" את התמונה בלי להתחרות בה.
- ניטרלי. שחור דק לצילומים, הדפסים גרפיים ושחור-לבן; לבן לעבודות בהירות ולבית מינימליסטי; עץ טבעי לבית חם ולעבודות בגוונים טבעיים.
- קלאסי. זהב, כסף עתיק או אגוז מעוטר לציורי שמן, לרפרודוקציות של אמנות קלאסית ולמראות בכניסה.
שווה לזכור שגוון עץ אמיתי נראה אחרת במסך ובאור של הבית. בחנות מחזיקים את פס הדוגמה ממש ליד התמונה – ובדרך כלל ההחלטה נעשית תוך דקה.
רוחב המסגרת
אין נוסחה, אבל יש תחושה של פרופורציה:
- עבודות קטנות (עד גודל A4 בערך) נראות טוב עם מסגרת דקה – סנטימטר עד שניים – ופספרטו נדיב שנותן להן נוכחות על הקיר.
- עבודות בינוניות וגדולות מחזיקות מסגרת של שניים עד ארבעה סנטימטרים, ולפעמים יותר.
- ציורים קלאסיים אוהבים מסגרת רחבה ומעוטרת – כאן המסגרת היא חלק מהסגנון.
- עבודה עמוסה בפרטים צריכה מסגרת שקטה. עבודה פשוטה יכולה לסבול מסגרת עם יותר אופי.
מתי פספרטו, ובאיזה צבע
פספרטו הוא השוליים מקרטון שבין העבודה למסגרת. יש לו שני תפקידים: הוא נותן לעין "מרווח נשימה" סביב התמונה, והוא מרחיק את הזכוכית מהנייר – כך שצילומים והדפסים לא נדבקים לזכוכית עם השנים.
- לבן או לבן שבור מתאימים לרוב העבודות. לבן נקי לצילומים ולבית מודרני; לבן שבור או שמנת לעבודות ישנות, לרישומים ולצבעי מים – הוא מרכך.
- פספרטו צבעוני או כהה עובד כשהוא מגיע מתוך התמונה – למשל פספרטו כהה סביב פאזל או סביב צילום לילה.
- פספרטו כפול – פס פנימי דק בצבע שני – מוסיף הדגשה עדינה, כמו קו זהב סביב תעודה.
- רוחב: בדרך כלל רחב מהמסגרת עצמה. פספרטו צר מדי נראה כמו טעות; רחב ונדיב נראה כמו החלטה.
- תחתית רחבה יותר: טריק ותיק של מסגרים – כמה מילימטרים נוספים בתחתית גורמים לתמונה להיראות ממורכזת בעין, ולא "נופלת".
קנבס, צילום, תעודה – מה שונה
- ציור על קנבס בדרך כלל לא מקבל זכוכית ולא פספרטו. מסגרת "צפה" משאירה מרווח צר סביב הקנבס, כאילו הוא מרחף בתוך המסגרת – מראה נקי ועכשווי.
- צילום והדפס – מסגרת דקה, פספרטו וזכוכית. בצילומים ישנים או יקרים לב כדאי לשקול זכוכית עם הגנה מקרינת UV (על זה במדריך הזכוכית).
- תעודות ומסמכים – לרוב פספרטו בהיר עם פס פנימי, ומסגרת קלאסית או שחורה דקה.
- חפצים, חולצות ופאזלים – יש להם עולם משלהם, במדריך החפצים.
כשממסגרים כמה תמונות לאותו קיר
סדרה נראית הכי טוב עם אותה מסגרת ואותו פספרטו לכל העבודות – גם כשהגדלים שונים. קיר גלריה מגוון יכול לשלב כמה מסגרות, אבל עדיף לשמור על "חוט מקשר": אותו צבע מסגרת, או אותו פספרטו. כדי לתכנן את הסידור לפני שקודחים, נסו את מתכנן הקיר.
לנסות לפני שמחליטים
בסטודיו ההדמיה אפשר להעלות צילום של התמונה ולנסות מסגרות ופספרטו. לדוגמה: שחור דק עם פספרטו לבן רחב, או אלון טבעי עם לבן שבור. לא בטוחים מאיפה להתחיל? השאלון הקצר ייתן כיוון ראשון.